יוצאים לדרך - קשיים ראשונים

תודו שהתגעגעתם להרפתקאותיה של משפחת שלו הנודדת בדרכים מדי קיץ.
פעם, מזמן מזן, התחלנו עם פריז, המשכנו שנה לאחר מכן באיטליה, אחרי שנה חזרנו לפריז, בקית שלאחר מכן עברנו לאוסטריה ועכשיו הגיעה תורה של ספרד וליתר דיוק: תורם של הפירינאים של קטלוניה. ומה בתכנית:
17 יום.
16 לילות.
8 מקומות לינה (!)
שלושה ילדים
שני הורים
שני פארקים לאומיים.
אחד חוף קוסטה בראווה.
אחת ברצלונה.
לא, לא השתגענו, אבל החלטנו שהפעם במקום טיול "כוכב" קלאסי נחרוש את ההרים ברגלינו ובתרמילנו. זה אומר שיש לנו תכנית עמוסה ואינטנסיבית וימים יגידו אם היא גם חכמה או רק אופטימית.
בקיצור, המראנו הבוקר לאחר תלאות מרובות האופייניות למשפחתנו בעלת בעיית הקשב והריכוז.
זה התחיל בעובדה שגילינו שהדרכון של ענבר לא בתוקף כבר שבועיים ועובדה מצערת זו חייבה אותנו לשלם  550 ₪ טבין ותקילין כדי לעשות דרכון חדש בשדה (במקום עלות של 180 שח שמשלמים אנשים מסודרים ונורמטיביים).
יופי.
זה המשיך בעובדה שהגענו לשדה בשלוש לפנות בוקר כדי לתפוס את הטיסה של חמש בבוקר לברצלונה, רק כדי לגלות שכירטסו אותנו לטיסה של תשע בבוקר ! זה אומר שש שעות לחכות בשדה. אין ספק, רמה חדשה של דיכאון נרשמה עוד לפני שנורתה יריית הפתיחה של הטיול. את השעות הארוכות הללו העברנו בניסיונות להירדם והמתבגרים שוטטו כזומבים ברחבי מבצעי הכל ב200 דולר, נעלי ספורט 1+1 וניסו את כל הטסטרים האפשריים של הבשמים. הם מריחים עכשיו כמו בורדל.

זריחה נוגה

מעודדים עם שוקו של ארומה

וחלקנו שודרג בסוף לביזנס... הידד

בסדר בסדר, די לקטר.
נראה איך העסק ימשיך עכשיו. מכאן אפשר רק להמריא (תרתי משמע).
הולה ברצלונה.